אני יודעת מה אני רוצה

ומה שאני רוצה זה תקשורת, זו השעה הזאת ביום שהלב עושה ״?״ ואני שואלת את עצמי אם לשלוח אות חיים כדי לקבל אות חיים.

רק הרמתי את הטלפון, והיה דינג. היחפה, שואלת מה נשמע. אני אצל אמא, בילינו הרבה מהיום בלדבר אבל אני לא בטוחה כמה מזה היה תקשורת וכמה מילוי זמן. לפני כחצי שעה היא הרימה דגל לבן: עכשיו נחות. אז פתחתי את הספר ולא עבר הרבה זמן לפני שהחלטתי שאני מעדיפה לבוא לכאן.

צדקתי. האיש החדש עשה קולות של נסיגה. אמר שהוא רוצה דברים שהוא לא מרגיש ממני, ומצד שני מרגיש דברים שהוא לא רוצה, מבולבל כי הוא מרגיש שהוא תופס כמה עמדות שונות מולי וזה לא ברור לו, לא רוצה להיות איתי במערכת רומנטית/מינית כי הוא חושש לפגוע בחלקים צעירים אם יבואו בלי להזהיר. זה מסוכן בשבילי, הוא אמר. אני מצטער.

ישבתי שם, לידו, בהעדר תנועה, ולא הבנתי כלום. כלומר, הבנתי מה הוא אומר. אבל לא הבנתי למה הוא שלח דגל לבן, אמר שהוא מתרגש לפני שהוא בא, אם הוא עושה את מה שהוא עושה עכשיו. ישבתי שם והקשבתי לו פוחד להכנס למערכת יחסים שלא תתאים לו, שתכלא אותו, שהוא יסכן בה אחרת. לאט לאט זה נהיה יותר ברור, הוא בעצמו הבין ואמר, שהוא יושב ומדבר בעיקר כדי שהפחד הזה יתאוורר ונוכל לראות מה נשאר אחר כך.

אמרתי לו: הפחד שלך לגיטימי, אני שומעת אותו. אבל לא, להתגלגל אחורה ללהיות ידידים אני לא רוצה. אני לא מחפשת עם מי להיות ידידה קרובה עכשיו. בדיוק עבדתי קשה בשביל להפרד מג׳, לא בשביל להיות בעוד מערכת בדיוק כזאת. אז אם זה מה שאתה רוצה, תדע שאני לא כ״כ שותפה לזה ולא אשקיע בקשר מהסוג הזה כ״כ. לדעתי יש פוטנציאל לקשר אחר בינינו, ואנחנו מדברים אחת עם השניה ברור ובהיר ומפורט, ואנחנו נמשיך לעשות את זה. ולמשל, אתה תיזכר שאני *אמרתי* לך שהסוג מגע שאתה נוגע בי נוטה להעלות חלקים ״קטנים״, ושאלתי אותך אם זה בסדר מבחינתך, וזה נכון שלא הבנת מה אמרתי, אבל זה מאד רחוק מלא לדעת מתי הם יקפצו. שאני המסביב של המערכת הזאת. ורוב הזמן מי שתפגוש זו אני. (שזו, עם כל הכבוד, מי שעשתה בשבילך מרחב להגיד את כל הדברים האלה עכשיו).

אחר כך התחבקנו. אני לא יודעת למה הוא כל כך נרגע בשביל להתחבק, אבל זה נעים לי כשזה קורה. ויש בזה שזה לא מיידי הרבה שיעורים לשנינו.

לי, שאפשר עבורי להיות בתקשורת חשובה ומשמעותית בלי העיגון של מישהו אחר. השתמשתי בשמיכה כבדה וכשהרגשתי שאני הופכת להיות רק קליפה שמגיבה במקום שאגיד את מה שאני מרגישה ורוצה, כיבדתי את שנינו בסיטואציה: עצרתי ולקחתי רגע ועיגנתי את עצמי וחזרתי.

לו, שיש לו מקום להיות נסער ומפוחד, ואף על פי שזה לא נעים לי לשמוע, זה לא יוצר מהומה. ושהוא מצליח, פעם אחר פעם, לשים לב שבעצם, ביחד עם כל זה, הוא נשאר. ושלאורך השיחה הזאת הוא לא היה בשום עמדה מתחלפת שהיא תגובה לשינויים *שלי*, כי אני לא *כל הזמן בבת אחת* שלושת האנשים שאני במעיל הגשם…

התחבקנו והוא הלך, ובתחילת הפגישה שאחרי הזכרתי לו, שאם הוא רוצה להיות ידיד שלי שבוא נסכם על בערך פעם בחודש ולא כל הזמן כמו שעכשיו, והוא אמר: לא, אני רוצה לנסות.

סיפר לי שהלך להתייעץ עם מישהי שהוא מכיר וסומך עליה, וכבר יודע *עליה* שהיא מאובחנת בפיצול אישיות, והיא מכירה אותו היטב. שהיא חייכה ואמרה לו שהוא נמשך למורכבות, ובקשר לשאלה איך עושים מערכת יחסים עם מישהו שהוא לא אחד, התשובה היא שעושים *יותר* ממערכת יחסים אחת, ושזכותו לעשות מו״מ על איזו מערכת תהיה לו עם כל חלק.

זו תשובה חכמה בעיני, מנוסה. אני לא רגילה לדבר על הפיצול שלי כשאלה לוגיסטית, אבל זה נוח שיש מישהי שרגילה ושהיא יכולה לשלוף כזאת תשובה, שמכירה במורכבות אבל היא עצמה פשוטה לגמרי.

הוא גם שאל אם הוא יכול לשתף חברים קרובים במצב שלי הזה ואמרתי לו: אני מעדיפה שזה לא יהיה הדבר הראשון שהם ידעו עלי. לא הייתי אומרת גם לך כ״כ מהר לולא זה עלה באופן אורגני.

אני שמח שסיפרת, הוא אמר. זה עזר לי להבין דברים שהרגשתי ולא ידעתי לפרש. היו לי סיוטים בשבוע אחרי הפגישה שבה נכחו יותר ממישהי אחת ממך, והם עברו די מיד כשהסברת לי מה ראיתי.

אני לא יודעת מה להבין, מכל זה. מה מידת קורא המחשבות שהוא או מאמין שהוא. אבל אני יודעת שזה מוצא חן בעיני שהוא לא נשאר עם הסטיגמה הראשונית, אלא הלך לחפש תמיכה ומידע בתוך המעגלים האישיים שלו.

האם באמת אפשר לנהל מו״מ בנוגע לסוג הקשר עם כל חלק? אני חושבת שזו מטאפורה נסבלת אבל מעולם לא ניסיתי את זה בעצמי.

אני כ״כ עייפה. שוב עברנו יותר מדי זמן בשיחה. בזום. הוא מוצא חן בעיני. אומר את זה לכיוון השני. מפלרטט.

סופי המשפטים נקטעים לי מרוב ניקור. לילה טוב זה עכשיו וזהו.

2 מחשבות על “אני יודעת מה אני רוצה

    • תודה.
      זה נכון, אנחנו מלכתחילה מגיעים כל אחד עם האוסף של הדברים שהוא כבר יודע על עצמו ועם סקרנות גדולה למה מתרחש בתווך בינינו. מעניין לי לשמוע את שלו, ואני מרגישה בנוח לומר הרבה דברים יחסית מהר, סמוך יותר לכשהם מופיעים.
      אני מקווה שנצליח לשמור על זה גם כשנצא מהשלב שמדברים כל הזמן על "האם", ומתחילים לדבר על "איך".

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s