היתה לי עם האהוב החדש אתמול ושלשום.
שלשום דיברנו על דברים שלא דיברנו עליהם בעבר (בהקשר של רצונות חברתיים ומיניים), וגם מצאנו סוף סוף הזדמנות לשחק את משחק שלוש הדקות. זה משחק שבו למשך שלוש דקות כל אחד לוקח על עצמו תפקיד, בהקשר של מגע בין המשתתפים.
התפקידים נבדלים זה מזה בשתי שאלות (זה טבלה של 2*2) מי זה שנוגע אקטיבית, ומי זה שמציע איזה מגע יהיה:
ננגע + מבקש איזה מגע = ״מקבל״
נוגע + לפי מה שהשני ביקש = ״נותן״
ננגע + לפי מה שהשני ביקש = ״מאפשר״
נוגע + מבקש איזה מגע = ״לוקח״
עושים את זה עם טיימר ועם חוקי טקס כדי שזה יישמר תרגיל מוגדר וימחיש את ההבדלים בין התפקידים האלה.
הזכרתי את המשחק הזה לפחות פעמיים פה כבר, ולמעשה כשרק התחלנו לצאת האהוב החדש שמע עליו בלימודים שלו ובא אלי בהתרגשות להציע שנשחק, אבל… זה לא קרה עד שהגענו בתקשורת שלנו למקום שבו זה רלוונטי להתחיל להתנסות בתפקידים האלה בצורה מבוקרת.
וכן. שלוש דקות מכל תפקיד (פעמיים לכל אחד מאיתנו) היו מספיקות כדי שהרבה מאד דברים יקרו.
אני בכיתי מכל מיני סיבות שונות. הוא הרגיש מנותק מהסיטואציה. לשנינו יש הרבה על מה לחשוב והרבה על מה לדבר.
וכנראה גם לצפות ביחד בחלק מהחפירה, שתסביר מה עברנו כרגע ומה עוד אולי יקרה לנו. בכל מקרה, אני ממש שמחה שעשינו את הדבר.
ואתמול אני כעסתי על משהו שהתגלגל לא כמו שרציתי למרות שחשבתי שביטחתי אותו מכל מיני כיוונים, והוא קיבל במגינת לב חברה כועסת כשהוא חשב שאולי יהיה לו יותר פשוט לעשות תכניות מסוג מסוים בלי לעדכן אותי, וזה נושא שלגמרי חוזר על עצמו בינינו. ואני כל כך אוהבת את הצורות שבהן הוא עושה דה-אסקלציה: מאט מאד, מקשיב, לא מבטל את הרגשות שלי, תורם את המידע שלו בצורה לא מתגוננת, מודה בחלק שלו של הדבר, מחפש כללי אצבע לפתרון. אני מרגישה שברמה מסוימת, להמשיך להיות באטרף מול זה זה להיות על ניוטרל. ואחרי שאנחנו מסיימים, אני מגלה תחושה חדשה של אחרי ריב: לא-מעורערת.
הא? מה זאת אומרת לא מעורערת? ~חשדנית~
"תודה על התקשורת שלך ועל ההשקעה שלך בפתרון בעיות בתקשורת שלנו 💚 הבנתי שאני מרגישה לא-מעורערת אפילו שהיתה לנו מלא תקשורת לא אידאלית, וזה מנחם ומשמח אותי. רציתי לשאול אותך איך אתה מרגיש". כתבתי לו.
"אני גם מרגיש ככה – לא מעורער אפילו שהתקשורת חרקה בינינו הבוקר". הוא כתב (והוסיף, ואני לא מרגישה בנוח לגנוב הכל).
"אני שמחה שזה ככה, חששתי שאם אני מרגישה לא מעורערת אז אולי זה בגלל שאתה לקחת על עצמך יותר מדי ריצוי ולא גלגלת אותו עלי."
איזה כיף שזה לא היה *זה*. עם זאת, עלו לא מעט דברים, וחוץ מלהיות עדים לדברים האלה (לפעמים בפעם הראשונה) עוד לא חשבנו על הדבר מרוב היבטיו. בפעם הבאה שניפגש, אם נצליח להמשיך את השיחה, יש לא מעט על מה לדבר.
האם סיפרתי לכם שהסכמתי להכנס לקבוצה שיקומית כלשהיא במרפאות בריאות הנפש של איכילוב?
חברה שלי שהיא מרפאה בעיסוק לילדים שמעה זאת, הסכלה בחשדנות ושאלה מה המטרה של הקבוצה הזאת בעצם,
והמליצה לי בחום ללכת עם מטרה משלי בלב בקשר לזה, כדי שזה לא יהיה סתם בזבוז זמן.
האמת? נקודה טובה ממש!
אחרי-החג שמח!
מרצדת 