הוא: מה נשמע, לא דיברנו שבועיים
אני, לעצמי: ולפני זה לא דיברנו 39 שנים
אני: שלומי טוב, היינו היום בטיול פריחה, השקדיות מלבלבות, ממש נחמד. מה איתך?
הוא: טוב, אני יותר מאוזן בינתיים, מאיימים לשחרר אותי כבר, אבל אני חושב שאני עדיין רוצה טיפול
אני: גם כשביקרת בבית אמא אמרה שהיית יותר בטוב, אבל לא מאה. אם אתה רוצה לוודא שיקשיבו לך אני ממליצה שתעשה רשימה של הדברים שעדיין לא בסדר ותשתמש בה בשביל לתמוך בבקשה שלך
הוא: רעיון טוב. את כמו אמא לך, הכל ברשימות
אני: אני מקווה שזה יעזור!
הוא: ראיתי תמונות (אולטראסאונד) של הנכד או נכדה לעתיד שלי. אני מאד מתרגש! ואת בטח גם, את תהיי דודה, או דוד!
אני, לעצמי: הו? הוא יותר מבין במגדר שלי ממה שחשבתי?
אני, אליו: נחיה ונראה
אני, מבינה במאוחר שזו הלצה על מין התינוק: …
הוא: רגע… את תהיי דודה, זה לא אפשרי שתהיי דוד, לא?
אני: רק אם אני אתאמץ
הוא: …
אני, לעצמי: this was a bad good talk, wasn't it?
מרצדת 
זו היתה שיחה, אז קודם כל זה דבר טוב. עצם העבודה שהיתה שיחה. האם היא היתה טובה או לא? כמובן רק את יודעת מה הרגשת במהלכה או אחריה. כן כנראה נסחפת כשחשבת שהוא מבין את סוגיית המגדר אצלך…..אבל אולי גם זה יגיע מתי שהוא.
אהבתיLiked by 1 person
זה פשוט שעולם המושגים שלי קיבל את זה כפרשנות הסבירה הראשונה 🙂 שעשע אותי שיח החרשים הזה. וכן, אולי יום אחד ❤
התחושה שלי היתה משהו כמו:
בשתי מילים good talk
בשלוש מילים bad good talk
אהבתיLiked by 1 person
השיחה הזו הצחיקה אותי 🙂 אבא שלך מאושפז אני מבינה? מה קרה?
אהבתיאהבתי
פוסט אחד קודם 🙂
אהבתיאהבתי
אז הלכתי אחורה, קיבלתי תשובה לשאלתי (באמת גאוני), ועל הדרך למדתי שבהגיבי, פרסמתי בעצם תגובה גלויה בפוסט 😱😱
אהבתיLiked by 1 person
לדעתי אף אחד לא ישים לב 😉
אהבתיאהבתי