יש לי יום הולדת שלא בא לי עליו ברמות חסרות תקדים, וכל המסביב של יום ההולדת מלא הדים כואבים משנה שעברה, מתגעגעת לזהוב ומרגישה שמעלה גרה את הדברים הגרועים שקרו איתו ומסביב לפרידה שלנו. עוד מעט חג של גיקים ויהיה כנס של גיקים ואנחנו ודאי ניתקל אחד בשני, ותוהה אם לטרוח לעשות את זה מכוון, לקבוע לשבת ביחד קצת. זה הדבר העיקרי שמכביד עלי עכשיו, ואיזה יופי זה שזה ככה- כי זה אומר שכרגע ברגעים אלה ממש אין מכאובים בחיים הנוכחיים, הלא כן?
(עדכון מצנצנת של העתיד: היה מוצלח עם הזהוב בחג של הגיקים. הוא עדכן מתי הוא פנוי להיפגש, עשינו קצת זמן בשיחה בטלה לחלוטין בלי אף עדכון לטוב ולרע, ואז באה היחפה הקופיפה וקפצה עלי ושימחה אותי ותפסה את תשומת לבי באופן שהקל עלי לזרום משם לקיבינימט 🙂 ואז ביום השני של הכנס הוא גם בא לומר שלום ולתת עוד חיבוק לפני שהתקפלו. זה הכי טוב שיכולתי לצפות בלי להפוך את זה לעוד דאגות, ואני מאד מרוצה.)
אני אוהבת את החגים. הם נותנים לי זמן לא להלחץ בזמן שאני מתקדמת.
הם מאפשרים לי שהות ארוכה עם האהוב החדש וגם זמן כרבולים ארוך ונעים עם ג' המתוק.
ואז הם מתפרעים: היה כנס של גיקים ואחריו בזאר בגדים יד"ש ואחריהם תלוי ועומד עוד רצף ארועים, וסאת החברתיות שלי גדושה ממש וזה מפתיע אותי כי תכננתי כאילו זה מצב שלא קורה. אולי אני צריכה לזכור שאי אפשר לעשות ארועים שבעה ימים בשבוע בלי להשאיר זמן מנוחה. במיוחד לא לעשות אירועים שבעה ימים בשבוע בלי להשאיר זמן למנוחה ושאז יהיה אירוע שאני לא יכולה להבריז ממנו כי אני המארגנת שלו והוא לכבודי. כלומר, היום בצהריים יהיה אירוע יום הולדת לכבודי ואני בקצה החבל שלי עם אנשים. אשכרה מקווה שיבואו רק זו ששמה בכתיב חסר והקופיפה… שזה יהיה נתח הארי של האהובים שיהיו שם, ושאהובים אחרים יבואו ויצאו.
אני גם צריכה להבין אם במקרים כאלה זה משנה מי האנשים. כאילו, ביום הראשון של כנס הגיקים הסתובבתי עם כל מי שראיתי. ביום השני כבר לא יכולתי עד כדי כך פתוח וחופשי והסתובבתי בעיקר עם האנשים שאני כבר מסתובבת איתם ביומיום ובהזדמנויות תכופות, בולטים במיוחד הג'ינג'ים האהובים ממשפחתו של מ' הגיק שהיו בהרכב מלא ושהו איתי ממש לא מעט זמן. ועכשיו מחר (יום שני שהוא במתכונת שבת) יש לי איתם עוד פגישה, ואני צריכה לחשוב אם זה שהם כמעט-משפחה זה אומר שאני יכולה לבוא אליהם ולא להיות מוצפת, או שעלי לבטל איתם ולהקדים את המנוחה מתקשורת ביום.
באמת טוב לי כרגע.
מרגישה שחושבים עלי, משקיעים בי, שואלים מתייחסים למה שאני רוצה וצריכה.
מזהירים אותי בזמן מפני דברים שאני צריכה עבורם אזהרה. עושים לי מקום ומרחב וחיבוק.
לכבוד הבזאר עשיתי סדר בארון הבגדים שלי. הוצאתי דברים שאני כבר לא רוצה לבזאר (ודברים שסתם לא עולים עלי לארגז, שעלה למעל הארון), ונשאר מקום לסלסילה קטנה וריקה שהקדשתי לחפצים של האהוב החדש, אם הוא ירצה להשאיר פה דברים. זה ריגש אותי מאד, גם לעשות את זה וגם להראות לו את המקום ולהזמין אותו אליו 🙂 רציתי שגם אתם תדעו.
מרצדת 
ברכות מאוחרות ליום ההולדת – ואת המשפט הזה שלך היה ממש טוב לקרוא: "באמת טוב לי כרגע".
שנה טובה!
אהבתיאהבתי
תודה רבה, עדה יקרה. גם נעים לכתוב ❤
אהבתיאהבתי