דוחפים אותי. לזו שערכה את הקורס ששתתפתי בו יש אינטרסט שאמצא עבודה כי רק אז היא מקבלת נתח מהשכר. ולכן, היא ביקשה ושלחה את קורות החיים שלי. זה חצי נחמד וחצי מלחיץ. זה ישמש לי נסיון בלהתראיין, לכל הפחות. מעניין אם אהיה סבירה בזה.
היה לי בלוגולדת שלא התייחסתי אליו 🙂 ביולי שהיה, הבלוג נכתב כבר 18 שנים. אני התחלתי אותו בגיל 21 אז אנחנו ממשיכים פה את הקו של לצבור ותק עד שאהיה יותר זמן עם דברים בחיי מאשר בלעדיהם. מזל טוב לנו, קוראים אהובים ותיקים. מזל טוב לי, צנצנת אהובה ותיקה. בקרוב גם יהיה לי יום הולדת (39) ויום שינוי שם רשמי (4 שנים כמדומני). אלה אוספי הזמן שלי.
אולי לא?
אולי לא *כולם*. יש גם את העשור שאני מכירה בו את ג' המתוק.
בסוד אני הולכת אחורה לקישורים של עצמי לספור ממתי אני חושבת שהבנאדם הנוכחי שאני יוצאת איתו חמוד, מה עם ההיבט שבו הוא חשוב. אני מוצאת, פה בבלוג. את האינטראקציות שלנו פעם, וגם במפורש, החל מהקיץ של שנה שעברה. אני רוצה לרצות ופוחדת. אני מתרגשת ומסתייגת. אני רוצה לקבוע איתו מליון דברים בשבוע ואני רוצה לברוח ולחסות תחת כנפו של ג' ואני רוצה לא להוסיף שום דבר חברתי ואני כבר עם ימים שלמים תפוסים בתכניות משורשרות.
אוקיי, הבנתי. אז אני צריכה ללכת להסתכל בספרות/משאבי לימוד על קשב וריכוז עכשיו? זה מה שקורה פה?
ג' מפתיע אותי מאד. שובר תעסוקתית מ(לא) לעבוד בהייטק ללעבוד בטיפול: בעבודה עם הכשרה נמוכה אבל עם דרישות בינוניות. הוא טוב עם קטנים, הוא כנראה יהיה טוב בזה אם יעמוד בזה. ובעיקר, הוא לא ירצה כל כך להתאיין, כי יהיה לו מקור הכנסה. מעניין איך זה יהיה. זה בדיוק זמן מעולה לזה, שניה לפני פתיחת שנת הלימודים.
כולנו משתנים משתנים משתנים. אני בטוב עם השינוי של ג' כי זה לא שהוא משתנה ואני נשארת בדיוק אותו דבר. אני גם בטוב כי הוא לא אחריותי, או פחות אחריותי. בכל זאת "תיקח אוכל ומים", אני מזכירה לו והוא עונה "לוקח" ואז אחרי שלוש דקות "בזכותך :)" וזה נעים לי שהוא מקדיש את הזמן להיות חבר.
יהיו לי חיבוקים טובים טובים בסוף השבוע הזה. זמן עם ג' ועם היחפה עם זו ששמה בכתיב חסר ועם האהוב החדש הזה.
"מתי יהיה לך בנוח להציג אותי כחבר חדש?" הוא שואל, ואני מתחמקת, מתחמקת, מתחמקת. מצד אחד כל האנשים החשובים שלי יודעים, ומצד שני… אני קצת חוששת לשמוע ממעגלים שניים שלי למה זה רעיון רע. קהילה זה צפוף. לפעמים נהיה דם רע בפה ושם. מעניין מי יגיד עלי דברים מעפנים, ומה הדברים המעפנים שיאמרו עליו. ומעניין אם דברים כאלה כבר השתנו בזמן שעבר.
מרצדת 
דווקא נשמע שיש לך הרבה מה לעדכן.
בהצלחה עם הראיונות ואולי אולי גם מציאת עבודה.
מזל טוב לבלוגולדת. אני קוראת אצלך מספר שנים אבל לא מההתחלה. באמת מגיע השלב שבו כמות השנים שאת עושה משהו עולה על כמות השנים שלפני שעשית אותו. זוכרת את המועד שבו הייתי נשואה ל-T יותר שנים ממה שחייתי לפני שהכרתי אותו. מוזר.
גיל 39 זה כבר ממש אישה בוגרת. את מרגישה ככה?
ניסית לשאול את עצמך ממה את חוששת כשאת מתלבטת אם להציג את האהוב החדש שלך בפני כולם? מה את חוששת שתהיינה התגובות, ועד כמה זה עלול להשפיע עלייך?
שמחה לשמוע שג' בטוב.
כיף שעדכנת
אהבתיLiked by 1 person
לא. אני לא מרגישה אישה בוגרת, ואני ממש אשתדל להצניע את הגיל שלי כשאני מחפשת עבודה בהייטק, כי שמעתי שיש שם גילנות מופגנת.
ייתכן שיש לי עוד כמה שנים לפני שאראה בגילי 🙂 השיער לפחות שחור עדיין למעט שערה לבנה להדגשה בכל תלתל. של אמא… בדומה לזה, רק הצדעיים שלה כבר ממש אפורים. גנטיקה טובה.
אני פשוט לא רוצה לעשות את זה לפני שאני באמת יודעת ומרגישה שזה הולך להיות לנו מספק לאורך זמן להיות ביחד. לי להיות איתו. הוא מעורבב בקהילות שלי בצורות מוזרות, שקשורות למקצוע שלו, ואני במיוחד לא בנוח אחרי שהוא סיפר לי שחברה מסוימת שלי מסתייגת ממנו, וזו חברה שבמידה רבה היא ג׳ בבת לסבית, ישר ההגנות שלי עלו כאילו ג׳ הסתייג ממנו. שאגב, הוא לא. היה לנו פיקניק חברתי ששניהם הגיעו אליו והיה בסדר גמורסקי. אבל עובדה, שזה יכול ועוד איך להשפיע עלי. זכרי אמפי שלפעמים אני לא סומכת על השיפוט של עצמי, משתמשת בביקורת עמיתים כדי לברור אם האנשים שלי טובים לעוד אנשים.
אהבתיאהבתי
הרבה איחולים: בלוגולדת שמח וכרונולוגיה משמחת ושינויים משמחים!
צודקת: כולם משתנים והכול משתנה. הכול זורם. כל הזמן.
ושיהיה הרבה הרבה טוב.
אהבתיאהבתי
הרבה טוב ושנה טובה, עדה ועדה ק׳. רק עלו החצבים ואני כבר מחכה לעדכוני רקפות 🙂
אהבתיLiked by 1 person