קרישנה קרישנה, הארי הארי

לחץ לחץ. אסביר עוד מעט.


בשבת היתה שיחה אחרונה ובה אכן הזהוב אמר שהוא "לא רואה" איך אני משתלבת בחיים שלו בהמשך, במיוחד בתקופה שאחרי הלידה, ואני אמרתי לו שאני מסכימה איתו ושאני מאוכזבת ממנו שהוא לא יצר את המקום בשבילי כדי שזה יקרה ממש אחורה לאורך הדרך. וזהו, כרגע החלטנו להפסיק לתקשר, לא בגלל רוח רעה אלא כי ככה נראה לי, ובגדול נתראה באירועים קהילתיים כי זה דבר, ואני אקבל עדכון כשהילדה תיוולד ואולי נעשה חשיבה מחדש בקטע של האם יש מקום להכניס אותי למעגל החברים הרחב שלהם (בקטע חברי, לא רומנטי) איזה חצי שנה אחרי זה. וזה מעצבן *נורא* שהוא לא מספיק רוצה אותי בשביל לעשות בשבילי מקום. אבל זה חלק מהעבר. ואני צריכה להתרגל לזה שאני מתרגלת לזה.

חוץ מזה פתאום השיפוץ בדירה שהיתה של סבתא התחיל להבשיל, והייתי מלא אצלה מראה את הדירה לשפצים (זה השם החדש שלנו לשיפוצניקים) ומדברת על תנאים, ובוחרת עם אחותי מנורות, והתחלה בתחילת שבוע הבא שצריך לעקוב אחריה (מי ואיך?), ובערוץ נפרד בקשה לקיום צוואה שצריך להגיד איזה חלק שלה פיזית וזה "דחוף" (ואז מסתבר שהדחוף הזה זה שבעה ימים קדימה, שזה ים זמן, אז למה להלחיץ לפני שמונה בבוקר?), וצריך להתקשר לבנק ולהורות הוראות כדי לוודא שיהיה מאיפה לשלם את זה, ובערוץ נפרד שגם יבוא איש חלונות, ועל זה התווסף שבקומה מתחתינו קדחו בפטיש אוויר ופירקו חצי קומה, ואנשים שלא שומעים אותי באוזניות או שאני לא שומעת אותם, ויש לי תור בביטוח לאומי מחר כדי לקדם את הדברים שהם לא שיפוצים ולא קורים בשבועיים הקרובים דווקא וצריך להכין לזה איזה משהו כדי לא לעמוד מול האישה ולהיות אילמת, והופ קיבלתם צנצנת מוצפת ובוכיה שרק רוצה להתקפל לכדור קטן ולברוח מהעולם. לראשונה בחיי אני חושבת שהעדפתי לשבת בחדר חשוך כי אפילו האור היה גירוי נוסף מיותר בעבורי (זה *לא* קורה לי. אני אוהבת אור).

אהובים עושים לי טוב בזמן הזה, שאני מתחרפנת בו.

ג' ניסה להגיד לי שהוא גאה בי על הפרידה הזאת וגילה שאני לא שמחה בזה אלא כועסת עליו שהוא רק שמח בדבר ולא עושה מקום לבאסה שלי מזה, ושניסה להסביר לי את האלגוריתם שלו למנוע מדברים שאחרים דוחפים להידחף לו (תגידי "אני לא פנויה לדבר עכשיו, מתאים לך יום רביעי ב4?") ואז נאלץ לנחם אותי כשפרצתי בבכי ואמרתי לו שזה לא יעבוד לי ברגע זה שהוא ינחה אותי מה לעשות כאילו זה סופר פשוט, כי אין לי מקום נוסף בראש לעוד דברים שאני חייבת לעשות אותם או לאכלס את האפשרות שאם לא אעשה את זה אז הוא יכעס עלי או יהיה מאוכזב ממני. הוא לא ביטל את הפגישה שלנו בסוף השבוע אפילו שאני יכולה לחתום לכן שסביר שתהיה בה עוד מיני התמוטטות אחת לפחות. איזה איש חמוד.

החייכן שעזר לי *מליון* אתמול בביקור שלו. דיבר איתי על אך זה בשבילי לצאת עם אנשים חדשים, ועזר לתת לי תסריטים לאיך לדבר איתם על נושאים שאני לא מרגישה בטוחה לדבר עליהם (בכל זאת עושים את זה. אבל הוא גם הדגים וביקש ממני לחזור אחריו וזה היה מקסים), ושהסתכל על טיוטת החוזה עם השפץ ונתן הוראות, וששכנע אותי לכתוב מייל לרופאה כדי לבקש ממנה משהו שלא ביקשתי וצריך לבקש. ושגם התכרבל איתי וגם הפתיע בסקס ממש, ממש, ממש מושקע ומוצלח. אני לא יודעת אם זה השינוי של הכדורים אבל אולי הדברים קצת מצליחים להשתפר? אני מקווה. מאד מקווה. וכל זה תמורת העונג של להיות בחברתי וקצת שוקולד חלב ממולא בקרם נוגט 🙂

וחברות שבאות אלי לארוחת ערב בשישי והזמינו אותי לעוד ארוחת ערב עוד שבועיים וגם לסדנת הכנת שקרכלשהו בDIY, ושבזכות כל ההזמנות האלה וכל העומס הזה אני מתרגלת את השריר הממש חלש שלי של להגיד לדברים חברתיים שלא מסתדרים עם החיים שלי "לא", במקום לסדר את החיים שלי מסביבם, כי אני חייבת חייבת חייבת, כדבר ג': "לקבוע זמנים ל*אין* עבודה".

בהמשך הערב הזה מגיע אלי חבר לבשל איתי מרק פטריות ולהתחבק. אנחנו לא הגדרנו מה המערכת יחסים שאנחנו רוצים בינינו ואני לא מרגישה רע עם זה. שיבוא לבשל איתי מרק פטריות ונדבר על החיים. הוא כרגע שלח שאלה אם יש לי כדורים נגד אלרגיות בשבילו כי חתול, וגם מיקום מתעדכן בזמן אמת מה שאומר שאני בקרוב יוצאת להליכה לקראתו. רק תלבשי חזיה קודם, אה צנצ?

וגם מתחיל אצלי משהו עם מישהי מירושלים. אני לא אוהבת את ירושלים אבל אולי שוב אעלה אליה השנה בתירוץ של הכנס הגיקי בחנוכה, שבו פגשתי גם את מניפה לפני אלף וחצי זמן 🙂

אז תתמודדי עם זה שהחיים שלך מלאים ואף גדושים גם בלי מישהו שלא עושה לך מקום בחיים המלאים שלו. טוב? טוב.

מחשבה אחת על “קרישנה קרישנה, הארי הארי

  1. מצטערת על מה שקורה עם הזהוב וגם על איך שזה קורה. טוב שדיברתם וטוב ששמעת את זה ממנו במפורש, וכנראה גם נכון לכם לא לתקשר כרגע בכלל. אבל זה עצוב מאד ואני ממש מצטערת.
    ספרי עוד על השיפוץ בדירה של סבתא שלך – את ממונה על ניהול העניין הזה? מה מתוכנן לעשות עם הדירה עם גמר השיפוץ? מי מממן את זה?
    האם היה כבר התור בביטוח הלאומי? מקווה שהיה ועבר בשלום ולא השתתקת מול הפקידה וקידמת את מה שהיה זקוק לקידום.
    ממש שמחה לשמוע שיש לך אהובים ושהם עושים לך טוב. אני מבינה את הכעס שלך על ג' לגבי זה שהוא רק שמח ולא נתן מקום לבאסה שלך אבל אני מאמינה שהוא בא ממקום טוב של לחזק אותך ולתת לך תחושה העצמה.
    א פרו פו העצמה – טוב שאת מתרגלת את השריר של לומר מה מתאים לך ובעיקר מה לא מתאים לך. כל הכבוד לך על זה.
    את לא אוהבת את ירושלים? פרטי קצת……אם בא לך.
    בכל מקרה באמת נראה שיש המוווווווון שרוצים אותך בחייהם ומקצים לך מקום ושמחים בקרבתך. אני יודעת שהנטייה היא להתמקד במי שלא, ובמה שחסר. אבל טוב שאת פועלת לחזק גם את השריר שמסתכל כל הזמן על מה שיש ועל מה שטוב. גאה בך מאד. חיבוק

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s