איך אתעורר משנתי ואין בלבי אמונה?

עוד לא נפרדנו, אבל אני לא חושבת שזה מן הנמנע.

"הוא פשוט נפרד ממך וגם פחדן מכדי לעשות את זה אז השאיר לך לעשות את זה בפועל", אמרו חברותי לנשנושים ורביצות, והן למגינת לבי, לא טועות.
"אני חושב שכדאי לעשות את זה חותך, כדי לא להכנס לאיזור דמדומים", אמר ג'2, והוא צודק.
"אני שמח שאת אוהבת את עצמך מספיק בשביל לעזוב מערכת יחסים שלא מכבדת אותך", אמר ג', ואני לא אוהבת לשמוע את זה.
למה לאהוב את עצמי אומר להכיר בזה שהזהוב לא אוהב אותי?
"הוא לא בהכרח לא אוהב אותך כמו שהוא לא יכול או לא רוצה לתת לך את מה שאת צריכה", אמרה זו ששמה בכתיב חסר, וזה לא עזר.

מה שלומך? שאל מ' הגיק אחרי כמה שבועות של היעלמות.
"כיף לי עם התפירה," עדכנתי אותו "וגם קשה לי רגשית מסביב לעניינים עם הזהוב (וזוגתו), ואני מתחילה להאמין שעדיף לשנינו להפסיק להיות יחד. זה נורא לא נעים".
הוא לא ענה. אבל אז אחרי כמה ימים, ביום שישי, אשתו כתבה לי בבוקר: "כמה את ספונטנית? רוצה להגיע אלינו היום לארוחת ערב? (יהיה בקר…)". עכשיו, אני אוהבת את משפחת מ' הגיק מאד 🙂 וגם אוכל. אבל זו הפעם ה(כמעט) ראשונה שהם מזמינים אותי מחוץ למה שקבענו, ובנוסף הפגישה שנקבעה היתה אמורה להיות שבוע אח"כ. ובנוסף, באותו יום הייתי אמורה לפגוש את הזהוב וזה אמר להביא אותו איתי לארוחה הזאת (אויש, לוגיסטיקה)! "זה בסדר?" שאלתי אות והיא אמרה כן, ושאלה על השעה. "אעדכן, זה תלוי במצב בינינו", אמרתי, והיא ענתה "נשמח בך לבד וביחד". "ומה עם זה שבגלל הספונטניות אין לי בכלל תפוחי אדמה להביא?", "נקבל אותך גם בלי, או שתביאי את המתכון ונכין כאן", היא ענתה. "מ' פשוט קנה הרבה בשר יפה, אז ישר חשבנו עלייך".
וזה חמוד מצדם מאד מאד. אבל גם חורג מהתבנית הקבועה שלנו- לקבוע פעם בחודש ושהם יתאמו את הבשר השווה למתי שאנחנו נפגשים 🙂 ושתפוחי האדמה שאני מכינה הם בגדר כרטיס כניסה שלי לארוחה הזאת, והג'ינג' הקטנה מחכה להם מאד. אז במקום ללכת עם הזהוב ראש בראש ולסיים את היחסינו לאן, הלכנו לאכול אצל מ' הגיק ומשפחתו, ובסך הכל היתה ארוחה שמחה ונעימה.
רק למחרת כשסיפרתי לג' החמוד על השתלשלות העניינים הזאת, הבנתי שכנראה מ' הגיק נכמר לבו, והוא עקף בתור את הפגישה הרגילה שלנו וקנה בשר יפה כדי להזמין אותי לפגישת ניחומים. "אני לא יודעת אם הזמנתם אותי גם כדי לפנק אותי אקסטרא בתקופה מבאסת, אבל אני מעריכה את זה גם אם זה יצא במקרה 3>" חיטטתי בעדינות, ומ' הודה: "האמת שכן".

איזה מ' הגיק הנהדר זה ואיזו משפחת מ' הגיק המשמחת הם 🙂 כמובן, זה השאיר אותי במצב שאני חייבת למ' הסבר למה אני אומרת מה שאמרתי אם אנחנו נראים שמחים ונעימים ביחד. והסברתי, ואמרתי שאני מעריכה את צבא החברים שהביעו את חיבתם ואהבתם בתקופה האחרונה, עם ובלי קשר, כי זה עוזר לי להתחזק באמונה שמגיעות לי מערכות יחסים שבהן לוקחים אותי בחשבון. "בלי ספק מגיע לך", הוא ענה. אני אוהבת את מ' הגיק ואני אוהבת להיות אהובה על ידו. ואני מתה על השיתוף פעולה הזה בינו לבין אשתו 🙂 זה משמח ומקל שאנשים מושיטים אלי יד בצורות שהם יודעים. זה מזכיר לי שאנשים יכולים לחשוב עלי ולהתייחס אלי גם אם הם לא בני זוג שלי. ולרצות להיות האנשים האלה כלפי כמה אנשים חשובים, אפילו שאינם בני זוג שלי.

יש לי חבר.ה (ככה אנחנו כותבים חבר/ה כשמדובר באנשים א-בינאריים מגדרית) קטןה ויקרה מן האינטרנטים. אני גדולה ממנה באיזה 15 שנים אבל נפגשנו בהקשר של קהילה גיקית וזו קהילה שנוטה להיות רב גילאית. מאז מרץ השנה אנחנו נפגשות בערך פעם בחודש בשלשה עם חבר.ה נוספת לבילוי שחלקו סובב סביב בגדים (התחלנו מללכת לחנות יד שניה ביחד) וחלקו נשנושים, רביצה ושיחה. לחברה הזאת, שנכנה אותה קסם, יש אח תאום, והאח התאום הזה חלה בסרטן המוח. חלה וחלה, שנה וחצי בערך, ולפתע פתאום, הפרוגנוזה השתנתה לכזאת שחייבים לעשות דברים מאד חריגים כדי לנסות מוצא אחרון, ואחר כך נהיה ברור שהוא לא הולך להחלים מזה. הוא נפטר בשבוע שעבר. בפגישה האחרונה שהיתה לי עם אח.ותו כבר ידענו שזה מה שיהיה, וכמאמר החברה השלישית היינו "מקום שבו לא חייבים לדבר על זה". אבל זה היה צריך לחלחל. למ' הגיק בפגישתנו, כדי שידע שזה בקרוב. לחברה משותפת נוספת כדי שתתן גם היא תשומת לב. ליומן שלי שיקפיץ התראה כל ערב, לבדוק מה שלומו בזמן הרגיש שבין היום לבין ההליכה לישון, לראות שהוא לא נתקעת. הייתי בהלוויה ובשבעה פעמיים בשבוע שהיה, ובסוו של דבר קיבלתי פידבק חיובי מהקסם, שאני עושה עבודה טובה בלהיות חברה של, ושזה מוערך. אז עשיתי משהו עם החיים שלי בזמן הזה.

בחודש שהיה לפני זה, באוקטובר השלם שהיה בין יום ההולדת שלי שבו כתבתי לכם בפעם האחרונה ובין ה31.10 שזה הלילה שאח של קסם נפטר, הייתי בסדנת "העצמה" של ביטוח לאומי. שיכנעו אותנו שם לדבר על עצמנו יפה. להגיד שיש לנו הכשרה ונסיון ושהדברים האלה לא הפסיקו בגלל שאנחנו הפסקנו לעבוד במה שעבדנו בעבר. לנסות להבין איך החיים שלנו יראו כשתהיה בתוכם עבודה, ואיך זה מתיישר עם ההשקעה שלנו בתחומי החיים השונים (עם רמאות מסוימת בעיני, ש"כסף" ו"קריירה" התפרסו להם על פני שני תחומים שלמים, שווים בחשיבותם ל"חברים" ו"משפחה"), להכיר קצת כלים דיגיטליים (שדווקא היה שם מה לחדש), ובעיקר היה שם את ההשג הנדרש שהייתי שלוש פעמים ביום ישובה בתוך חדר עם עוד אנשים ואף אחד לא מת: לא הרגתי אותם, הם לא הרגו אותי, ולא התאבדתי. משמע: אנשים לא רעילים לי בחשיפה בכמות קטנה. זה היה החלק הכי חשוב בכל העסק הזה, אבל היו לו גם תועלות משנה.

תועלת המשנה הראשונה היא שהיה מה שיעסיק אותי בימים שאחרי שאמרתי לזהוב "אז מה אתה *תעשה* בשביל לגרום לי להרגיש אהובה וחשובה? אתה צריך להחזיר לי תשובה". ואז "נו, חשבת על השאלה שלי?" ואז "זו היתה השאלה שלי, מה אתה מתכוון *לעשות*". לא "נמצא פתרונות כשיהיה צורך", כי עד עכשיו לא היו פתרונות כשרציתי אותם. ולא שאני אציע אותם, כי אתה זה שיודע למה אתה מוכן, ולא בעתיד, כי כבר עכשיו אני לא מוכנה לחיות ככה". וראיתי אותו מתפתל. ואומר "אולי באמת צריך לדבר על זה לפני שיהיה עוד משבר". וישבתי בחדר שבו מישהי מבוגרת מאד אמרה דברים ממש מיותרים וכלליים, ובלעתי את הדמעות שלי, או זלגתי את הדמעת שלי, אבל בגדול לא הייתי לבד עם הדמעות שלי והיה לי עוד במה להתעסק חוץ מבזה שהוא מוכן להתחייב על עוד משבר לפני שהוא מוכן להגיד לי איך הוא מוצא לי מקום בחיים שלו.

שראיתי אותו לוקח את מ' הגיק הצידה בחיוך ומספר לו שנ' בהריון, ואני עומדת בצד ולא נכללת בשמחה שלו אפילו בתוך האינטראקציה הקטנה הזאת.

"אני חושבת שהבנתי משהו על רכילות." כתבתי לאינטרנטים שלי.
"כשמישהו מדבר על מישהו שני, הוא מסמן את המישהו הזה כמספיק חשוב לו כדי לדבר על זה, קושר את שניהם זה לזה בחוט של אכפתיות, ואז נותן את החוט הזה ביד של מישהו שלישי: תראה מי חשוב לי, תדע על זה איתי כי אני חשוב לך, בוא נהיה קהילה.
מישהו שאני אוהבת לקח מישהו אחר שיקר לי הצידה, בנוכחותי, כדי לחלוק איתו חדשות על מישהי שלישית: הוא לא אוהב אותי, ואני לא מוזמנת לקהילה שהוא יוצר. נמאס לי, כמה נמאס לי."

זה עצוב לי. אני כל הזמן עצובה. וכועסת. על זה שהוא לא עצר ואמר בשום שלב: "זה לא מקובל, לא ככה אני רוצה להתייחס למישהי שאני אוהב. אני לא מוכן שהיא לא תהיה חלק מהתכנון של החיים שלי", או אפילו "לפחות זה יהיה אחראי מצדי ליידע אותה שזה מה שקורה". הוא זרם וזרם ואני נשטפתי עם הזרם, אפילו שאמרתי לו המון פעמים, והצבעתי על נקודות שצריך לסכור בהן מקום בשבילנו. "הקשר הזה הוא דבר שיש לי ואני שמח שיש לי אותו, אבל לא חשבתי על זה הרבה מעבר לזה", הוא אמר לי. במילים. וזו הפעם הראשונה שהוא אמר לי במילים שהוא באמת לא חשב עלי כל הזמן הזה. כל הפאקינג זמן הזה. ואני כועסת, ומאוכזבת, וכל כך, כל כך, עצובה. הדמעות שלי זולגות על זה לפחות פעם ביום ואני ממש מעוצבנת שאני חושבת על זה שהוא ממשיך בחייו פשוט, כי יש לו כאלה שאני לא חלק מהם, וממשיך לא להקדיש לזה תשומת לב פשוט. ככה הוא התרגל, אתם מבינים. מה זה משנה מה רציתי או הייתי צריכה? מה שלא חושבים עליו הוא לא חשוב.

בזבזתי כל כך הרבה זמן, לילות שבורים וכאב לב על זה. אבל איכשהו ממתי שהוא אמר לי שהוא לא חשב על זה, העצב גאה, אבל החרדה שככה לגמרי.
אני לא פוחדת יותר לאבד אותו. פשוט אין לי מה לחפש שם.

אני לא יודעת אם זה בגלל שהעצימו אותי 🙂 אולי זה נפל בדיוק בזמן המתאים, לכו תדעו. ואולי זה באמת שנשבר הז'.

5 מחשבות על “איך אתעורר משנתי ואין בלבי אמונה?

  1. כתבת דברים יפים ונוגעים ללב. את מוקפת בחברים/ות שאוהבים אותך ואכפת להם ממך. אני שמחה שאת יודעת את זה ושמחה בזה, ואני יודעת שכאשר הלב נשבר בגלל אהוב שזונח – זה לא עוזר כל כך שיש אותם. שמחה שאת עצובה אבל כבר לא חרדה לאבד את הזהוב. לדעתי כבר איבדת אותו, ועכשיו את רק צריכה להחליט איך ומתי לשחרר את החוט מהיד שלך, שבצד שלו כבר לא מחובר לשום דבר. חיבוק חם ורך וחומל ממני.

    אהבתי

    • זה לא לגמרי כל הסיפור.
      הוא נבהל כשאמרתי לו את כל זה, ולטענתו, יבוא מוכן עם תשובה להמשך השיחה, למשא ומתן.

      אם הוא שוב יכזיב, באמת לא תהיה לי ברירה ואצטרך לוותר עליו כבר הפעם.
      ואם לא, אני אתעצבן מאד שמדובר במישהו שצריך אולטימטומים בשביל לחלץ ממנו איזה שביב דאגה,
      אבל גם תהיה לי הקלה. אני עדיין רוצה דאגה.

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s