הילדה

זה היה ערב רע עם ג׳. אמרתי לו שאנחנו צריכים להבין איזו צורה מופחתת תהיה למערכת היחסים שלנו כדי לצאת ברצינות עם אחרים. הוא נבהל ויצא לבחוץ לעשות פעילות כדי להקטין את הפחד שבגוף. אבל אחר כך הוא חזר להתחבק איתי לפני השינה.

היתה לי גם שיחה איתו על הילדה. שמה שטוב לי במערכת היחסים זה שהוא מקבל את כולנו, גם אותה. שהיא לא דוחה אותו, שהוא לא נדחה ממנה.

״למה שאני אדחה מהילדה? מה היא עושה?״

״האמת שבמחיצתך היא בעיקר רוצה לנסות דברים חדשים״, הודיתי.

״למה לי להתנגד לילדה שמתבגרת, כפועל? זה הרי מה שילדים אמורים לעשות״.

״בקצב של דקה לדקה, זו מחמאה גדולה בשבילך שזה קורה. אני לא חושבת שעם אחרים היא עושה את זה״.

הוא התחיל לבכות. ״מתסכל אותי שאנשים לא מבינים את הקונספט של ילדים. שמתנהגים אליהם כל כך גרוע ולא רואים את עצמם בתפקיד לעזור להם להגיע לעתיד הכי מוצלח שלהם״. ג׳ שכמותו, מצדו אין הבדל בין הילדה שבתוכי ושאר ילדי האנושות שהוא כבוגר חייב להם משהו. זה מקסים.

למחרת בטיול שלנו, הוא הזכיר לי בהקשר של שיחה אינטרנטית את התשובה שלו לשאלה ״אילו היתה פעולה שקרויה על שמך, מה היא היתה?״: לראות משהו שבור, לתקן אותו וללכת. לעשות את זה שוב ושוב, בדברים קטנים. כל הזמן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s