אויש

השיחה עם הזהוב לא היתה מוצלחת באותה מידה כמו זו עם ג׳.

הוא בא וחיבק אותי, אבל כשדיברתי אליו הרגשתי שהוא מתנמנם, וכששאלתי למה הוא לא מגיב, הוא אמר שהוא לא יודע מה לענות, ועיניו לא היו פקוחות אלי, ולא הרגשתי שהוא בכלל שם :/ ואז הוא באמת נרדם, ונחר מלא. ולפני ששלחתי אותו לביתו אמרתי: אתה יכול להגיד שזה לא משנה אם אני פסיכית? והוא אמר, את זה בדיוק נראה לי שאי אפשר להגיד. אבל I like you anyway.

ו… זה לא מספיק לי אבל זה מה שיש :/

אני מדדה עם קביים בבית, לפעמים מאבדת שיווי משקל וזה נורא מפחיד. מחר ג׳ המתוק יביא כסא גלגלים מיד שרה ונצא להרפתקה מחוץ לבית 🙂 אני עוד לא יודעת מתי הביקורת (או מי יבוא איתי אליה), ואודה שקצת מוקדם לי לצאת מהבית בכלל, אבל זה אתגר נאה. נראה איך זה יעבור!

ביום הראשון בכיתי וישנתי רוב היום, ביום השני התעסקתי קצת עם הקביים ועשיתי את המינימום, ביום השלישי שהיה היום, קראתי פוסט על זה שצריך למצוא משהו בחיים שמתרגשים ממנו, ונזכרתי שזה היה שווה את הנפילה.

התיאבון שלי מתחיל לחזור וגם עניינים אחרים שבגוף. כשהייתי במיון עם ג׳ הוא החזיק את היד שלי, אבל בגלל הכאב זה לא הרגיש אותו דבר. לא כמו הגירוי העיקרי שאפשר להתרכז בו אלא כתוספת מידע. אבל בחיבוק של הזהוב אתמול היו כמה רגעים של חיבוק טהור, לא מופרע.

כואב לי התחת מלשבת כל היום עם הרגל למעלה (ע״פ הוראת רופא). זה מושיב אותי על מקומות פחות מרופדים בישבני המרופד 🙂 וגם מההליכה עם הקביים. המאהבת של הזהוב אומרת שמישהי ממשפחתה הלכה בקביים חודשיים והתחטבה מאד כי זה מפעיל הרבה שרירים, ביניהם את שרירי הליבה. אני מקווה שאני אצליח למצוא אותם ולהשתמש בהם 🙂

(שונאת חרדות נטישה).

חוץ מזה, לגור אצל ההורים ולהיות תלויה בהם זה וואחד מיינדפאק. כל רגע אני מצפה שהם יתחילו לקרוא לי בשם הקודם שלי. והם דווקא בסדר אפילו.

עיני נעצמות וזה כנראה טוב () אז לילה טוב!

4 מחשבות על “אויש

  1. הנה הלימונדה: זה היה מרגש, גם אם יש מחיר, וזה יחטב לך את שרירי הליבה (תספרי לי מה הם, כי גם אני לא יודעת). אם אני מבינה נכון, עם ג' יש לך חיבור ברבדים רגשיים ואינטלקטואליים בעיקר, ועם הזהוב פיזיים. אולי השילוב של השניים הוא הדבר הנכון עבורך. ודאי כעת.

    Liked by 1 person

  2. באמת אויש. קראתי את מה שכתבה מניפה בתגובתה, אולי זה באמת ככה. עם כל אחד מהם – ג' והזהוב – מערכת היחסים קצת שונה. והשילוב כנראה נכון לך.
    לגור אצל ההורים יכול להיות מאד מאתגר, ומצד שני זו גם הזדמנות לתיקון בדברים מסוימים. מקווה שהחוויה תעבור באופן יותר חיובי מאשר שלילי. ושלא יחזרו לקרוא לך בשם הקודם.
    לגבי התחת הפחות מרופד: בעקבות איזה ניתוח הייתי צריכה לשכב רק על הגב, וזה ממש גרם לי לכאבים באזורים מסוימים של הגב ושל האגן. הפתרון התגלה בצורה של כריות רכות, שדחפתי באזורים שונים בזוויות שונות (ושיניתי בכל פעם לפי הצורך וההרגשה). ממליצה לך לנסות………

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s