צעד קדימה, שניים לאחור, טודו-די-לו

אם יש משהו שאני שונאת ושמבודד אותי, זה סודות שיש לי לגביהם רגשות.

הייתי רוצה להיות גם כאן כתמיד ישירה וברורה, אבל לצערי אני לא יכולה. במסיבה שהייתי בה, קרו דברים שהפתיעו וטלטלו אותי, ומערבים יותר מדי אנשים שחשובים לי ואני לא יכולה בדיוק לפרוט מה.

אני בעצמי ברגשות מעורבים מאד.
נעה בין חוסר שקט של עירור יתר, ותשישות של חוסר שינה.
נעה בין פרפרים של התרגשות, לגוש שחור בבטן של כלימה.
כל זה ביחד, ויחד עם זה אני בכל זאת חזקה ויכולה.
יכולה לבלות זמן עם הזהוב בלי להעמיד פנים מאה אחוז מהזמן שהכל בסדר. יכולה לפרוק בדמעות. יכולה להגיד קשה לי ולא יכולה לפרט, יכולה לבקש חיבוקים.

יכולה לתת לעצמי ח״ח גדול על שהבאתי את עצמי לבסוף לאכול למרות שהגוף שלי לא חושב שצריך את זה, ולהתכוון להשלים שינה אע״פ שלא הסתיים הסיפור ואני לא אוהבת אי ודאות.

זה בהחלט מהדהד לי מקרים עברו ואני מצפה לאימושן- להיות בזה, למרות שאני רוצה רק לכסות את עצמי, שמכה כבדה אפילו שחם כי צריכה את הכובד, ולהגיד לעצמי שאני לא חייבת להיות ילדה גדולה. אני לא חייבת. אבל אני צריכה.

יש כל כך הרבה תנועות רגשיות שהייתי רוצה להיות מסוגלת לעשות בהנף מחשבה- אבל החלק היפה הוא שאני יודעת- גם להמציא חלק מהן, ולדמיין איך זה להיות בעולם שבו אני יכולה את הדברים האלה, ולשאול את עצמי מה באמת הקטסטרופה שאליה אני מגיבה ולראות שהיא נפרטת פתאום לדברים שאני כבר יודעת שלא יכולים להיות… זה עוזר. וזה בדיוק זה- בהנף מחשבה. מינכאוזן לרגע.

באתי לתת מקום לרגשות קשים ואני כל הזמן מנסה להראות לעצמי באותות ובמופתים שהכל יותר טוב ממה שנראה לי.

ומתי תהיי עצובה ומפוחדת ותזכרי את הילדה שהיית בכל המקרים הקודמים הפחות ברורים שהיו לך? איך תפקחי עיניים איתן למקומות של קושי ואי יכולת?

רק מלחשוב על זה שוב אבד לי התיאבון-
אצטרך לשאול בקורס על הפרעות אכילה.

נ.ב.
במהלך המסיבה הלכתי עם חברה להפסקת סיגריה ולהביא משהו מהאוטו. היא דיברה על זה שהיא אוהבת לארח, ואני אמרתי: באמת היה כיף להתארח אצלך. זה היה לפני שלוש שנים, את יכולה לבוא שוב, היא אמרה ואני נאנחתי. פשוט שהעיר שאת גרה בה היא היא העיר שבה גר המכונף, וזה מצומד אצלי הקטע של לבוא לעיר ולבקר גם אותו. אבל… בעצם אני חושבת שהפעם האחרונה שפגשתי אותו היתה באירוח הזה.
הייתי אומרת שנגמרה החברות, אבל מה אני מבינה, היא אמרה.
ואני הסתכלתי פנימה ושאלתי את עצמי: באמת?
ויכול להיות שזה בעצם נכון. כאילו כן, יש לי עדיין את השם שלו בטלפון. והוא עדיין יקר לי כפיסת חיים חשובה בהרבה רמות. אבל לא בזו המיידית שבה אני חולקת איתו איזהשהוא דבר שקורה בחיי, ואף לא בזו החצי מיידית שבה הוא שולח תמונות צאצאים בוואטסאפ.
אז אולי באמת ״נגמרה החברות, אבל מה אני מבינה״.

2 מחשבות על “צעד קדימה, שניים לאחור, טודו-די-לו

  1. רב הנסתר על הנגלה לגבי הפרטים עצמם, אבל אני מבינה את התחושות שכתבת עליהם, אני רק הערה לעניין הפסקת הסיגריה (שלה?): למה את בהכרח קושרת בין השניים? העובדה שהמכונף גר בעיר שלה חייבת להצמיד את השניים? האם לא יעלה על הדעת שתתארחי אצלה בלי ליצור קשר עם המכונף? ואשר אליו, אולי באמת הגיע הזמן לשחרר ולתת לו לפרוס כנפיים ולעוף.

    אהבתי

    • בהחלט, אני נלווית לפעמים להפסקות סיגריה, ולא יוצאת לכאלה בעצמי 🙂
      זה ברור שהקשר לא קיים. למה אני כורכת: כי אני שונאת לתכנן ולנווט ונסיעות הן עול עצום על המערכת שלי, אז כל פעם שאני ״כבר״ יוצאת למשהו, זה יוצא לפועל הרבה יותר בקלות אם זה מצומד לעוד דברים. לדוגמה: היום אני פוגשת את אמא בשלוש. צריכה לקנות מחברת לאימושן-> לצאת כך שאספיק לעשות זאת לפני שמגיעה להורים. יש כרבוליה בשבע בת״א- לסדר שהמפגש עם ההורים ייגמר בשעה שתואמת.
      דברים שלא עובדים ככה- נופלים בין הכסאות שלי.
      אבל כמובן שיש יחידי סגולה שהדברים שקורים איתם הן נקודות הגיבוש שמסביבם שאר הלו״ז מתארגן. וגם הדברים הקבועים: למשל, הקבוצה הטיפולית. מכונה גם ״צנצנת יוצאת מהבית בלי לחשוב המון, ומתפנה לפני הצהריים מחוץ לבית בימי רביעי״.
      החברה הזאת והקשר איתה לא מספיק חשובים לי בשביל לנסוע לאותה עיר-על-מסלול-הרכבת. אבל המכונף כן. ולכן כשהיא מדברת על נסיעה לעיר זו, היא מופיעה לי כתת-סעיף של פגישה עם המכונף ולא להפך.

      בפועל הוא חשוב-עבר שלי. במציאות אין כ״כ קשר. הוא יכול לעוף לאן שהוא ירצה, אני אדע על כך בדיעבד אם בכלל אגלה 🙂 וזה בהחלט חופש ושחרור יחסית למצב העבר שלי בקשר אליו. יכול להיות שלא היית כאן בפרקי הזמן שבהם הוא היה מוזכר בכל או קרוב לכל פוסט?

      השאלה האם לקרוא לזה ככה רשמית היא שאלה מעניינת שלמעשה החברה הזאת שמה עליה את האצבע. מה את חושבת שזה יכול לתרום?

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s