מחשבה מפחידה על (א)מונוגמיה

״למה אתם פולי? זה הצורך לאהוב יותר מאדם אחד או הצורך להאהב על ידי יותר מאדם אחד?״ שאל מישהו בקבוצת הפולי העצומה שגרה בפלאפון שלי.
ועניתי: ״זה כי אני דמירומנטית ודמיסקסואלית, מה שאומר שאני ממשיכה להתאהב בחברים שלי. לא יכולה להסתפק בחיים האלה בחבר אחד בלבד-> לא מונוגמית״.

ואז נזכרתי בזהוב, שיש לי מולו דפוס לא דמי: שהתלהבתי ממנו כבר ביום הראשון שנפגשנו ושאני חולה על ישבנו באופן עקבי מאז, ותהיתי אם זו דוגמת נגד. אולי בהנתן חבר מספיק טוב אני יכולה להיות בעולם הזה רק עם חבר אחד?

ולמזלי, זה נשמע לי לא הגיוני 🙂 זה שאפשר להתאהב גם באנשים *לפני* שהם חברים לא מבטל את הדפוס מול חברים, ובנוסף, אף אחד שפוי לא יעשה דבר כזה לעצמו, להצטמצם לחבר אחד בלבד.
אבל חייבת להודות שזו היתה מחשבה יוצאת דופן ורציתי לתעד את זה שהיא עברה בראשי.

למה אתם (לא)מונוגמיים?

5 מחשבות על “מחשבה מפחידה על (א)מונוגמיה

  1. זו שאלה מעניינת וחשובה. אני חושבת שלא צריך להסתכל על התמונה בצורה סטטית. בעיני אנשים אינם או מונוגמיים או לא-מונוגמיים, וזה תלוי בתקופה בחיים, באיש/ה שאיתי, בנסיבות. ויש גם את המונוגמיים הסידרתיים, אלה שבכל פעם שיש להם בן או בת זוג הם מונוגמיים, עד העונג הבא.
    ובניגוד לכל מה שאמרתי למעלה, מכירה את הפתגם על הסיר והמכסה? במקרה שלי מצאתי את המכסה שלי בגיל 17. זה נשמע מופרך, אני יודעת, אבל ידעתי מההתחלה. שזה לתמיד. וגם הוא. וזה לא השתנה, גם כשהנסיבות ואנחנו השתנינו.
    ועדיין, אין לי ספק שאם חלילה יקרה משהו וניפרד, אני אמצא מכסה אחר. אולי כמה.

    אהבתי

    • לא סטטי, סטטיסטי 🙂
      פשוט, זה מפתיע אותי שעד עכשיו עבדתי על לבנות את החיים שלי למבנה הנפוץ, ועכשיו יש יוצא דופן שקונה שביתה רצינית בעולמי וגורם לי לפקפק בהתפלגות של התוצאות. כלומר, עד עכשיו באמת כל מי שהיה בחיי היה אקסים וחברים וחברים שהם אקסים, שהאהבה אליהם באה מהקשר שבינינו ומהלכו, ועכשיו כשיש מישהו שיש לגבי את זה אבל גם עוד משהו, זה גורם לי לפקפק בתפיסת העולם שהיתה לי קודם, שמכוונת למה שהכרתי. איך אפשר לכוון למשהו שלא ידעת שיש? ויותר גרוע- נניח שבהמשך לא יהיה אותו, איך מכוונים לעוד אחד? זה כ״כ מבלבל.

      אהבתי

  2. אהבתי שמישהו שאל את השאלה הזאת בקבוצה ושבעצם הוא גרם לכל אחד מכם להתבונן פנימה ולענות שוב על שאלה שוודאי צפה יותר מפעם אחת. ובכל פעם את במקום אחר, ויכולה להתבונן עליה מזווית אחרת, ולענות קצת אחרת.
    אז אם את שואלת למה אני מונוגמית – וגם אני כמו "כמו מניפה" הכרתי את ה"מכסה" שלי בגיל 16 וחצי ואנחנו יחד מאז (כמעט ברצף, נפרדנו לכמה שבועות כשהייתי בצבא אבל כשחזרנו זה היה ברור שזה לתמיד) – אז אני לגמרי יכולה לדמיין מצב שבו הייתי מתאהבת אולי באנשים שונים, גם בגברים וגם בנשים, והלב שלי רחב והאהבה שלי חסרת גבולות……
    אבל אני רואה יחסים מונוגמיים לאורך שנים כיותר מזה.
    אני רואה התחייבות. מסירות. ביחד מתמיד.
    אני רואה בנייה של בית ומשפחה שדורשת התגייסות של כל האנרגיות – גם הפיסיות, המנטליות, הרגשיות והנפשיות – לטובת הזוגיות והתא המשפחתי. אני רואה במונוגמיה שלי יחידה כלכלית.
    אני לא מצליחה לראות איך אני חיה את החיים שבחרתי, תוך שאני מחלקת את זמני ואת האנרגיות שלי בין אהובים שונים……..וכנראה שזו הנקודה, כי אלה החיים שבחרתי. ואצל פולי הבחירות הן כנראה אחרות לגמרי. ואולי כאן נעוץ ההבדל……..

    אהבתי

    • גם ג׳ חושב כמוך על יחידה משפחתית-כלכלית, וזה מה שהוא אומר שהוא מחפש, לזה הוא קורא זוגיות.
      זה היה לי קשה רגשית מתישהו, הידיעה שמה שזה לא יהיה שיש בינינו, אם אני לא קושרת את עתידי הרבייתי בעתידו זה לא נחשב בעיניו. אבל גיליתי בינתיים שאני אוהבת להיות לא-זוגתו, אם זה מה שאני. שטוב לי איתו בחברות הקרובה שלנו.

      אבל הדברים האלה, אם נסמוך על הראיה שלו, נפרדים מלהיות פולי. כי אפשר לעשות את הבחירה הזוגית ההיא, לשיטתו, ועדיין להיות פולי. אני מסכימה שזה כנראה *המון* עבודה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s