איך לומדים נכונות ללמוד מטעויות?

ביחד עם המודול של רגשות בDBT אנחנו נכנסים לכל מיני אמונות ותבניות שלי עם עצמי. 

עצרתי אתמול ב"איך להפגש עם אנשים שאני אוהבת בסיטואציות שנוחות לי",

והעלינו כל מיני רעיונות, דברים כמו "להצטרף לקבוצות שכבר נפגשות" (קל לי) ו"להזמין אנשים לאירוע" (קשה כי אני פוחדת וגם לא מיומנת בהזמנה אפקטיבית)

ואז לפתרון הרדיקלי "לפתח מיומנות של הזמנת אנשים", שהצרה בה היא "יהיה קשה ויהיו כשלונות וזה ידרוש מחויבות" אבל התועלת היא "עצומה, כולל ללמוד להתאכזב יפה". 

 

הו, מטרה רדיקלית חדשה וחשובה, ג' לא מדלג: ללמוד להתאכזב. 

מטאפורית, ללמוד לעלות בחזרה על האפניים (הערה: אני לא יודעת עד היום לרכב על אפניים). 

אבל אני לא כל כך מכיר אנשים שאני יודעת עליהם שהם למדו את זה כמבוגרים.

אני מכיר אנשים שיש להם את המיומנות הזאת כי הם למדו אותה כילדים. 

אהם, אני אומרת לו. אבל אני כבר מבוגרת עכשיו. 

 

יש מקרים בתוך התחביבים שלך שאת לא מצליחה ובכל זאת מנסה שוב? 

כן, אני מעקמת אף. הרי כרגע הכנתי פנקייקים שהיה להם טעם של סודה לשתיה וזרקתי והכנתי מחדש.

אז עכשיו צריך למצוא לך סט של מצבים שבהם היחס בין הצלחות וכשלונות הפוך, הוא אומר.

שיהיה מתסכל אבל חשוב, ושיהיו בו יותר כשלונות מהצלחות. 

 

מבחינתי כל החוויה של תכנות היא כזאת, הוא אומר, בטווח הבינוני לכתוב כל קוד זה אפשרי,

אבל בטווח המיידי בסוף כל חלק שכותבים, הסיכוי יותר גדול שמשהו לא יעבוד מאשר שהכל כן יעבוד. 

ובכל זאת זה מה שאני עושה. 

 

אז תגידו

נגיד היתה לכם צנצ שאתם אוהבים, שאוהבת שמש וחום וצבע וחיבוקים

במה הייתם מציעים לה לטעות את דרכה, שמתחיל ברמת קושי לא נמוכה מדי? 

4 מחשבות על “איך לומדים נכונות ללמוד מטעויות?

  1. זו שאלה לא פשוטה. החשוד המיידי הוא בישול ואפייה אבל לא נראה לי שזה יתאים כי בטווח של מה שאת רוצה לאכול את די מיומנת ודברים שדורשים אפייה מורכבת ומסובכת יהיו די מיותרים. 
    למידת שפה אולי? אני מוצאת את זה איתי ומתסכל אבל זה מאוד תלוי בכשרות ומוטיבציה שלך. 
    אולי ואי צ’י או מיומנות גופנית אחרת שצריך ללמוד. 
    שחמט? 
    אני אחשוב על זה. 

    אהבתי

    • בדיוק, הגורם המגביל פה הוא מוטיבציה בעיני. 
      גם אני חשבתי בהתחלה על בישול כי זה הדבר העיקרי שאני עושה חוץ מלעבוד בעבודה ולישון. אבל לא בא לי להכין דברים עם המון שלבים רק בשביל להיכשל ברובם. אני חושבת שאני מעדיפה דברים שמצריכים בהתחלה פחות שלבים כדי להכשל ושאפשר לראות בהם התקדמות בדברים קטנים יותר. גם בעיני מיומנות גופנית היא דוגמה טובה. ואני זוכרת שנטשתי אפילו את היוגה… 😉

      אהבתי

  2. נגעת בנקודה כל כך מרכזית וכאובה. זו לדעתי מיומנות בפני עצמה, לדעת להכשל, לדעת ללמוד מכשלונות. כי אי אפשר ללמוד מהצלחות, הרי בפעם הבאה את יכולה לחזור אחת לאחת על הפעולות ההן, ובכל זאת להכשל. 
    אני בעד האופניים. גם אם לנצח תישארי עם גלגלי עזר. קודם כל כי זה כיף. ממש. וגם נדמה לי שזה יושב אצלך באיזושהי משבצת של כישלון קדום. 
    וחוץ מזה לטפל בכשלונות האמיתיים שלך, אלה שאיתם את מתמודדת ממילא, ולא לברוח מהם. עליהם רק את יכולה לדעת. המון בהצלחה, זה נשמע לי קריטי. 

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s